EN  RU  FR  DE  IT  PT  CN
סיור-בגן-הארכיאולוגי-ובחפירות-הכותל
סיורים בירושלים

סיור בגן הארכיאולוגי ובחפירות הכותל

מפגש הכותל המערבי והדרומילבית התקיעה לה(כריז)הפינה הדרום מזרחית של הר הבית - קרן העופלהכותל הדרומי מתחת למסגד אלאקצאהכותל הדרומי מרכז דוידסוןהכותל הדרומי ובו שערי חולדהבסיס קשת רובינזון בכותל המערבי
‎‫
רבים חושבים שמהכותל נשארו רק 62 מטר, אלה שכולנו מכירים מתחת לרובע היהודי. אחר כך גילינו מחדש את מנהרת הכותל שמתחת לרובע המוסלמי. הגילוי השלישי היה המשכו של הכותל המערבי ואת כל כולו של הכותל הדרומי, הוא אתר חפירות דרום הר הבית או בשמו המודרני, הגן הארכיאולוגי ירושלים - מרכז דוידסון. ‬

‎‫אתר החפירות הסמוך לדרום הר הבית הוא מהמרשימים שקיימים בירושלים. מי ששאל לא פעם למה הר הבית אינו מופיע ברשימות פלאי העולם, צודק. מולנו הכותל המערבי והכותל הדרומי, כמעט בשיא גובהם ותפארתם. על הר הבית כולו אמרו חז"ל: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (תלמוד בבלי, בבא בתרא ד'). וכאן, בפינה בה אנו עומדים, ניתן לראות שריד אמיתי לכוונת המשורר.‬

‎‫במרכז דוידסון, מימין לכניסה, יש מעין מוזיאון קטן ובו מלבד לממצאים מהמתחם, מוצג סרגל זמנים, וסרטונים על האתר. בלב המבנה מוקרן סרט קצר על מסך ענק המשחזר את חיי היומיום בירושלים דאז, ומסעו של יהודי אל העיר בשלושת הרגלים. בנקודה זו מומלץ להתחיל את הסיור, ולאחר ההמחשה לצאת אל החצר ולראות במה מדובר. מלבד דגם תלת ממד של הר הבית משלהי בית שני, נחנך החודש דגם ממוחשב אינטארקטיבי, בתלת מימד, המאפשר לסייר ברחובות ובמבנים הסמוכים להר הבית מהמאה השמינית, ימי שלטונם של החליפים האומאיים שהיו שליטיה המוסלמיים הראשונים של ירושלים.‬

‎‫המחלף הראשון בהיסטוריה‬

‎‫אנחנו נמצאים בקצהו הדרומי של הכותל המערבי, ממולנו מה שמכונה "קשת רובינסון" על שמו של החוקר הבריטי שזיהה את שרידים במאה ה-19. ניתן לקשר את הקשת שמולנו אל האוֹמנָה, בסיסהּ הכמעט שלם שנמצא מטרים בודדים מהכותל ומתחת לקשת. מדובר במחלף עתיק וככל הידוע הראשון בהיסטוריה. ‬

‎‫בתקופת בית המקדש השני אזורי הכותל המערבי והדרומי שימשו בחלקם גם כמרכז כלכלי-חברתי. הכותל הדרומי שימש כמקום עליית העם אל הר הבית - דרך שערי חולדה. עדוּת לכך היא במספר החנויות והמטבעות הלא קטן שמצאו כאן וצפיפיות המקוואות טהרה (כ-50 סך הכל) שנמצאו ברובם באזור הכותל הדרומי בטרם עליית יהודים אל ההר.‬

‎‫בין הקשת בכותל לבין בסיסהּניתן להבחין בריצוף האותנטי מהרחוב ההרודיאני. רחוב זה ממשיך אל אזור מנהרת הכותל צפונה, וכן דרומה, ככל הנראה עד לאזור בריכת השילוח שבעיר דוד שנחשף לאחרונה. שימו לב לשקע באמצע הריצוף שנוצר מאבנים ענקיות שהופלו מהכותל והר הבית, בשנת 70 לספירה, בידי הרומאים. מכיוון שהיה קיים חשש שמדובר באבנים שבחלקן היו מבית המקדש עצמו, פינו את האבנים וקברו אותן כאן במתחם. ‬

‎‫קצת מתחת לקשת ניתן להבחין באחת מאבני הכותל עליה כתובת עברית מספר ישעיהו פרק ס"ו:" וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם, וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא (תִפְרַחְנָה)", שככל הנראה נכתבה לאחר תקופת בית שני. גרסה אחרת טוענת כי הכתובת נעשתה בתקופתו של הקיסר הביזאנטי יוליאנוס "הכופר", באמצע המאה הרביעית בה ניסה הקיסר לנטוש את הנצרות ולחזור לפגניות, ובדרך לאפשר ליהודים לבנות את המקדש מחדש. מה שבטוח זה שהכתובת נחשפה רק לאחר מלחמת ששת הימים כשהחלו הארכיאולוגים לחפור באזור.‬

‎‫יהודי, נוצרי ומוסלמי נפגשים בכותל‬

‎‫המקום המרשים ביותר הוא הפינה הדרום מערבית עצמה. עִמדו תחתיה והרימו את ראשכם ותראו את המתחם הענק שנבנה לפני יותר מאלפיים שנה. מטרים בודדים מעליכם תוכלו לראות מעין חור בשני הכתלים.‬

‎‫על פי המסורת המוסלמית זה המקום אליו קשר מוחמד את סוסו האגדי אל-בוראק ("הברק" בעברית) אל הכותל המערבי, שקיבל גם את שמו אל-בּוראק בקרב המוסלמים עד היום. על פי המסורת המוסלמית, מכאן עלה מוחמד אל הר הבית והתפלל מהמקום הקיצון, אל אקצא, בטרם עלה לשמיים מאזור כיפת הסלע. ככל הנראה, מדובר במסורת מאוד מאוחרת שכן האזור נחשף בשנות ה-70 של המאה שעברה.‬
‎‫
הכותל הדרומי על כל תפארתו‬
‎‫
סמוך אלינו בפינה נמצא העתק של אבן שנמצאה ממש כאן ועליה כתובת בעברית "לבית התקיעה להכ(ריז)..." (יוסף בן מתיתיהו, מלחמת היהודים ד, ט), כנראה שאבן זו עמדה למעלה בפינת ההר וממנה הכריזו בחצוצרות על כניסת ויציאת השבת בעיר הקודש. בנוסף מצאו בפינה זו "בית המנורות", מבנה שעל קירותיו ומשקופיו צלבים ומנורות. תחילה חשבו החוקרים כי מדובר בעדה של יהודים-נוצרים אולם כנראה שמדובר בבית נוצרי שהפך בית כנסת במאה ה-7 בזמן הכיבוש המוסלמי של העיר, והמנורות צויירו בצבע אדום על מנת לכסות על הצלבים. ‬

‎‫מכאן המשיכו לכיוון הכותל הדרומי, דרך הסכך הגדול הסמוך. כאן ניתן להבחין בכותל הדרומי על כל תפארתו. מימין ולמעלה נמצא מסגד אל אקצא, וחומת ירושלים העותמאנית החוצה את הכותל הדרומי. בסמוך לחומה, ובטרם תעברו בשער הארכיאולוגים הקטן, ניתן לטפס לכיוון החומה הטורקית לתצפית מרהיבה לכיוון מערב הרובע היהודי ומשמאלו הר ציון. דרומה מרחוק טיילת ארמון הנציב, קצת שמאלה כפר סילוואן ובו עיר דוד.‬

‎‫מזרחה שוכן בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים. תוכלו לרדת חזרה, או לחילופין מומלץ לרדת אל מתחת לאדמה למתחם חדרים מהתקופה הביזאנטית. בסוף המתחם תצאו מצדה השני של החומה אל המדרגות שמתחת לכותל הדרומי ובכניסה אל הר הבית – שערי חולדה.‬
‎‫
צעד קטן לאדם‬
‎‫
המדרגות מולכם הן אותנטיות בחלקן, ומוכרות בכינויין העתיק כ"מעלוֹת". מי שיעמוד כאן יבין תרתי משמע את משמעות הביטוי עליה לרגל. מכאן עולים פיזית אל הר הבית מכיוון עיר דוד. אלה המדרגות דרכן עלה עם ישראל אל הר הבית ובית המקדש שהיה במרכזו. כאן ישבו זקני ורבני העיר וקבלו החלטות. שימו לב כי הכותל ממש מתחת לאל אקצא, וסמוך לחיבור הכותל והחומה כותרת שער עתיק. זהו שער חולדה הכפול ממנו יצאו מהר הבית. המשכו של השער מאחורי החומה הטורקית ומצידו השני מה שמוכר כאל אקצא הקדומה. ‬

‎‫אם נסתכל ימינה ומזרחה על הכותל, במרחק כמה עשרות מטרים מצויים שרידי שלושה שערים חסומים המרכיבים את שער חולדה המשולש ממנו נכנסו אל מתחם ההר. מי שנבדל מהציבור מחמת אבל או נידוי היה נוהג הפוך, כלומר, יוצא משער חולדה שמתחת לאל אקצא ויוצא מהמשולש למען יינחם בידי העוברים והשבים (מסכת מידות ב, ב).‬

‎‫מאחורי השער המשולש בתוך הר הבית נמצא כיום מסגד אורוות שלמה (נחנך ב-1996) ומוכר לחלקינו בעקבות הספר "צופן דה וינצ'י" כאורוות שלמה בהן מצאו הטמפלרים את אוצרות שלמה המלך. ההסבר לעובדה שמדובר במדרגה אחת גדולה ומיד אחריה קטנה וחוזר חלילה היא כנראה החשיבות של ההליכה האיטית ואפילו הרכנת הראש בזמן העלייה ברגל אל המקדש. ‬

‎‫בשנות השבעים ביקר במדרגות הסמוכות לכותל הדרומי ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שדרך על הירח. כשהבין שעל מדרגות אלה ביקר ישוּ אמר שהוא יותר מתרגש לעמוד כאן מאשר על הירח. רק השנה טיילו במתחם השחקנית אומה תורמן, ויליאם שטנר ("מסע בין כוכבים") וורן באפט. נסו לדמיין את רבן יוחנן בן זכאי יושב כאן על המדרגות ומתכנן את צעדיו לפני שיצא את העיר בזמן החורבן או רבן גמליאל הזקן שמוזכר על ידי חז"ל כמנהיג יהודי חשוב ומקום מושבו היה בהר הבית (תלמוד בבלי). ‬
‫ ‬

‎‫מרכז דוידסון, א'-ג', 8:00 – 17:00. שישי וערבי חג, 8:00 – 14:00