אודות  |  צרו קשר
סיורים בירושלים

גיא בן הינום


היכן עוד אפשר לטייל בלב עיר בטבע, לטפס על מצוקים או לגלוש מהם, לפגוש רקפות וכלניות, לטייל בין טראסות, עצי זית, להכנס למערות קבורה מימי המקדש, לגעת בבונקרים ירדניים ולקנח במנזר? ברוך בואכם לאחד האזורים היפים והמרתקים בירושלים, וגם קצת מהפחות מתויירים, גן העדן שבלב גיא בן הינום העוטף את העיר העתיקה מדרום וממערב.‬

‫את הסיור (כשלושה ק"מ) ניתן להתחיל בבריכת ממילא שבלב גן העצמאות שם בעצם מתחיל הוואדי, ולהמשיך דרך פאתי משכנות שאננים ובריכת הסולטאן. מומלץ למי שרוצה קצת לקצר בזמן, להתחיל את הסיור מתחת לבריכת הסולטן מאזור הסינמטק ומלון הר ציון הסמוך (אורך כל המסלול כשני ק"מ). בקשו בנימוס משומר מלון הר ציון, ששימש בעבר בית חולים לחולי עיניים על שם סנט ג'ון, שיפתח עבורכם את המרפסת הסמוכה ולנגד עיניכם תתגלה תצפית מרהיבה על הגיא, ולהר ציון הנמצא מול המלון לכיוון מזרח, ובמרכזו מבצבצים להם מגדל השעונים והכיפה המרהיבה של מנזר הדורמיציון. הסינמטק הסמוך אלינו משמאל ולמטה, מולו בתוך הואדי נבחין במרכז למוזיקה, ששימש בעבר כבית כנסת, שריד לשכונת שמעה היהודית שנוסדה כאן בשנת 1900.‬

‫"אומלל היה מאשתו ומבית"‬

‫מהמלון תפנו לדרך בית לחם מטרים ספורים לכיוון צפון ובריכת הסולטאן, ונפנה ימינה (מתחת לגשר בני ברית) בסמוך לסינמטק, אל הוואדי עצמו ונתחיל לרדת ימינה ודרומה. ממעל תבחינו בקרונית הרכבל האותנטית ממלחמת העצמאות, כשמגיני העיר היהודים מתחו בהמלצתו של קצין ההנדסה כבל אל חצר בית הספר "ארץ הצבי" שעל הר ציון מולינו. גלגלי הרכבל בולטים מעלינו מהחלון הקיצוני בבניין. את הכבל עצמו הסתירו במשך היום ע"י הכנסתו למבנה והורדת הכבל לקרקעית הוואדי. רק בלילה נמתח הכבל ושימש למעבר אספקה אל הר ציון הסמוך לגבול הירדני וגם לשם חילוצם של פצועים (יש מספר גרסאות בנושא השימוש ברכבל ואם בכלל עבד).‬

‫נמשיך מתחת למלון דרומה, ובמרחק עשרות מטרים בודדים שוכן לו על המדרון מעלינו מימין בתוך גדר בית הקברות הקראי בינות לעצי זית ואורן. הקראים, המכונים גם "בני המקרא", הגיעו לירושלים במאה ה-10 לספירה, כ-200 שנים לאחר שנוסדה הקהילה המקורית בבבל. בזמן שלטון הצלבני הקהילה נעלמה מהעיר והם חזרו לכאן רק במאה הארבעה עשר. כ-200 שנים מאוחר יותר, במאה השש עשרה, נבנה בית הכנסת הקראי שברובע היהודי הקיים עד היום וכמו כן חכרו את שטח בית הקברות בו אנו נמצאים.‬

‫כיום מרכז הקראים נמצא ברמלה אך גם בימים אלה עדיין ממשיכים להיקבר מעט מבני הקהילה כאן במתחם שבגיא בן הינום. למרות שבית הקברות קצת מוזנח, ניתן לקרוא בבירור על המצבות כתובות פיוטיות, לעיתים אף משעשעות על הנקברים כמו על אדם, שננשך ע"י כלב או קראי, שנהרג במלחמת העולם ה-1, שבין השאר נחקק על מצבתו כי "אומלל היה מאשתו ומבית..." ועוד ועוד.‬ כאן המקום לציין כי את העיר העתיקה בירושלים מקיפה רצועת בתי קברות כבר מתקופת הבית ה-1 ועד ימינו. רצועה זו מכונה גם ביוונית נַקְרופּוֹלִיס - עיר המתים של ירושלים. יש לזכור כי ע"פ היהדות אסור לקבור בתחום חומות עיר, ובירושלים על אחת כמה וכמה מחמירים, וכך יכולים החיים לגלות את עולם המתים שמחוץ ובצמוד לעיר הקודש.‬

‫סנפלינג וטיפוס בלב העיר‬

‫נצא משער בית הקברות בו נכנסנו ונמשיך לרדת לכיוון מזרח, תוך מעבר למרגלות המצוק שמתחת למלון מימין ובו אפשר להבחין ברקפות וכן במטפסי הרים וגולשי סנפלינג. יש לזכור כי האזור הוא חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים הכולל גם את אזור גיא בו הינום, נחל קדרון ועמק צורים שלמרגלות הר הצופים.‬ ‫מאז תחילת שנות ה-2000 עובר הגיא שיקום רציני מידי רשות הטבע והגנים וגופים נוספים. שילוט הוצב שבסמוך למצוק ולאורך כל הדרך העוברת בגיא, השבילים נסללו וסומנו בכחול לבן, עצים נשתלו, ומערות הקבורה נוקו, בוסתנים מלבלבים, טראסות,‬ ‫לאורך כל הוואדי הם רק חלק מעבודות השיקום שנעשו בגיא. ‬

‫נמשיך עוד מזרחה ולמטה ונבחין במערות קבורה רבות שרובן נחסמו לאחרונה בסורג על מנת ולא יזוהמו, כפי שהיה עד לא מזמן. רובן של מערות אלה הנן מתקופת בית ראשון ובמרכזן לרוב בור מאסיפה אליו נאספו עצמות הנקברים לאחר שנתמלאה המערה בנקברים - כינוי הבור 'בור מאסיפה' מקורו בפסוק המקראי המוכר והשכיח "וייאסף אל אבותיו".‬ ‫השכונה שמימיננו מעל למצוק ודרומה זו שכונת אבו טור שבליבה עבר עד 1967 הגבול (הקו העירוני) שבין ישראל וירדן מאז 1948. מקור שמה של השכונה בקצין מצבאו של צלאח א-דין, שנהג לרכוב על שור ומכאן אבו טור.‬

‫הגיהנום זה כנראה כאן‬

‫בכיוון מזרח וצפון תבחינו בהר ציון השוכן בצידו השני של הוואדי, ולכיוון מזרח בבתי כפר סילוואן (עיר דוד) והר הזיתים מעליו. לאחר עוד כמה דקות הליכה בין העצים ובשביל החדש שמעל לוואדי, שוכן מבנה מבוצר קטן ומרובע. זהו בונקר ירדני ממלחמת ששת הימים. שימו לב לכיוון צפון מזרח במסגד אל אקצא שבדרום הר הבית. אפשר להמשיך מכאן ולרדת במדרגות ביזנטיות משופצות אל תוך הוואדי עצמו, או להמשיך מעל המסגד בשביל להגיע אל שרידי מבנה צלבני שיופיע תחתינו.‬

‫המבנה תחתינו המכונה בצרפתית "שרניה'', שנבנה על ידי הצלבנים ושרד בחלקו, כולל הגג ובו מספר חורים, הנו בית הקברות הצלבני הראשון בירושלים. כינויו בעברית בית העצמות. כמה שיישמע מזעזע, עולי רגל נוצרים שהגיעו לעיר בתקופה ההיא ומצאו את מותם נזרקו למבנה מבעד לחורים שבגג וכך נקברו בו. למרגלות המבנה מבחוץ, תוכלו להתרשם מהקשתות היפיפיות. בירידה אל הוואדי תבחינו בעצי תות, זית ובאביב אף בכלניות, רקפות, סביונים ועוד.‬

‫כאן בסמוך אלינו ככל הנראה ניצב לו לפני כ-3,000 שנה פסלו עשוי הנחושת של המולך. על זרועותיו הארוכות הוקרבו בניהם בכוריהם של תושבי האזור ואף מצויין במקרא כי עשו כך אפילו חלק ממלכי יהודה כדוגמת אחז עליו מסופר בדברי הימים ב', פס' כ"ח כי עשה הרע בעיני ה' והקריב אף הוא את בנו לאל הכנעני: "בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָחָז בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְלֹא-עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּדָוִיד אָבִיו. וַיֵּלֶךְ, בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה, לַבְּעָלִים. וְהוּא הִקְטִיר, בְּגֵיא בֶן-הִנֹּם; וַיַּבְעֵר אֶת-בָּנָיו, בָּאֵשׁ, כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...".‬

‫ייתכן והגהנום שהיה כאן הוא מקור שמו של הוואדי, גיא בן הינום, המכונה במקרא גם גיא התופת בשל הזוועות. גם התלמוד הבבלי מזכיר שלושה פתחים לגיהנום כשאחד מהם בירושלים. האם זה כאן? אם כן הנוף המרהיב בהחלט אינו מתאים.‬

‫האזור קשור בדם גם לסיפור נוצרי חשוב אחר הקשור ליהודה איש קריות, מי שעל פי הברית החדשה בגד והסגיר את ישוע לחיילים הרומאיים. על פי המסופר קיבל יהודה בתמורה להסגרה 30 שקלי כסף. גרסה אחת אומרת שבכסף זה קנה כאן את השטח או שנתן בחזרה את הכסף לכוהנים לאחר שהבין את הטעות שעשה, ושם כאן קץ לחייו. זו הסיבה שהאזור מכונה "שדה הדמים" או חקל דמא בארמית עד היום - "וַיַּרְא יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ כִּי הִרְשִׁיעֻהוּ וַיִּנָּחֵם וַיָּשֶׁב אֶת־שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר׃ חָטָאתִי כִּי־דָם נָקִי הִסְגָּרְתִּי וַיֹּאמְרוּ מַה־לָּנוּ וְלָזֹאת אַתָּה תִּרְאֶה׃ וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־הַכֶּסֶף אֶל־הַהֵיכָל וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ וַיֵּחָנַק׃ וַיִּקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַכֶּסֶף וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָכוֹן לָנוּ לְתִתּוֹ אֶל־אֲרוֹן הַקָּרְבָּן כִּי־מְחִיר דָּמִים הוּא׃ וַיִּוָּעֲצוּ וַיִּקְנוּ־בוֹ אֶת־שְׁדֵה הַיּוֹצֵר לִקְבוּרַת הַגֵּרִים׃ עַל־כֵּן יִקָּרֵא לַשָּׂדֶה הַהוּא שְׂדֵה הַדָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה", הבשורה על פי מתי, כ'ז.‬

‫מנזר על צלע הר‬

‫בסמוך אלינו ניתן להכנס אל המנזר היווני האורתודוכסי, אונופריוס. המנזר נבנה ב-1892 על שמו של הקדוש בן המאה הרביעית. אונופריוס היה נזיר מתבודד בסיני ומתואר כבעל זקן ארוך. אם תצלצלו בפעמון, הנזירות האדיבות, ודוברות האנגלית, במנזר יפתחו את השער. בחצר המנזר מבני קבורה מרשימים שנשתמרו מצוין. בחצר הפנימית בתוך מערות הקבורה העתיקות נמצאות עצמותיהם של הנזירים שחיו כאן בעבר. גם במנזר וגם מחוצה לו ישנו ריבוי וצפיפות מערות קבורה מרשים.‬

‫את חקל דמא הזכיר שי עגנון בספרו "תמול שלשום" בתאור משעשע על הכלב בלק שהגיע לכאן אל המנזר בשל ריח התבשיל שעלה ממנו. אגב, זהו האזור המאוכלס ביותר של מערות קבורה ואין צורך לחפשן כי הן נצפות מכל עבר.‬ מכאן אפשר להמשיך אל עיר דוד ונחל קדרון לכיוון צפון מזרח או לחזור אל הסינמטק בתוך הואדי עצמו מתחת למצוק.‬