אודות  |  צרו קשר
סיורים בירושלים

הרובע היהודי


‫הרחוב הראשי של הרובע היהודי הוא רחוב רומי, החנויות שבו צלבניות, החומה שבליבו מימי בית ראשון, הבתים מהמאה התשע עשרה ובתי הכנסת שבו בחלקם מהמאות ה-17 וה-18 - מסלול הסיור ברובע היהודי יקח אתכם לטיול קליל בין תקופות שונות, כובשים רבים, עלילות ואגדות, 5 דקות ממתחם הר הבית וברחבה בה נערכים טקסי בר מצווה בכותל.‬

‫באיזה עוד עיר בעולמנו נוכל למצוא בביתו הפרטי של אדם מרתף ענק ובו בית של יהודים בן 2000 שנים מימי בית המקדש? ואולי מבנה ישיבה מודרנית שבמרתף תחתיהָ מוזיאון ארכיאולוגי המכיל בתי כהנים ששרתו בבית המקדש? ומה עם חנויות חדשות שפועלות בתוך מבנה אותנטי בן 1000 שנים? כל אלה ברובע היהודי המציע אתרים רבים ומיוחדים והכל בתוך שטח קטן של כ-120 דונם בלבד, וכמעט הכל בחינם.‬

‫הרובע היהודי הנו השלישי בגודלו מבין ארבעת הרובעים שבעיר העתיקה. חיות בו כיום כ-600 משפחות. בשנת 1948 במהלך מלחמת העצמאות, נפל הרובע, יחד עם כל העיר העתיקה, בידי הירדנים ובראשם עבדאללה א-תל, ועד לשחרורו, כתשע עשרה שנים מאוחר יותר, שימשו בתיו ומבניו של הרובע כאורוות סוסים ומחסנים עבור הירדנים. מאז 1967 שוקם הרובע לגמריי, ועבודות הבנייה הסתיימו רק בשנת 1983. במסגרת עבודות  שיפוץ ושחזור אלה נעשה מאמץ לשמר את עברו, ולכן לא תמצאו כאן עמודי חשמל או קווי טלפון, שכן תכנון מקדים ויעיל העלים את כל אלה אל מתחת לאדמה. מוזיאון קטן ומעניין על מה שארע כאן בשנת 1948 ניתן לבקר בקארדו עצמו שבלב הרובע.‬

‫את הסיור ברובע מומלץ להתחיל במרכזו, בכיכר המרכזית הצמודה לקארדו ובית הכנסת החורבה. בית כנסת החורבה שוחזר ונבנה מחדש לאחרונה ודורש ביקור בפני עצמו בתאום מראש. מומלץ ביותר!‬

‫נצא אל רחוב היהודים ומשם אל הקארדו מקסימוס, רחובה הראשי של ירושלים העתיקה, הנראה כאן במלוא הדרו ומשתרע על רוחב של 22.5 מטרים כפי שנבנה לפני למעלה מ-1,500 שנים.‬

‫בחלקו המקוּרה של הקארדו ניצב לו העתק החלק הירושלמי של מפת מידבא שנמצאת במקור בירדן. הכנסייה הגדולה הנראית במרכז המפה היא כנסיית הקבר הקדוש, שבתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה) הגיעה עד לקארדו עצמו. בצידה השמאלי (צפוני) נראה במפה אזור שער שכם של היום ובסמוך לו עמוד ממנו מדדו  דאז מרחקים מירושלים לערים אחרות כמו שכם ודמשק. מימין למעלה במפה (דרום מזרח) ישנו מעין חלק ריק במפה, שלדעת חלק מהחוקרים זהו לא פחות מאשר הר הבית באותה תקופה - נטוש ומוזנח כפי שניבא ישוע (התקופה הביזנטית הנה תקופת שלטון נוצרי).‬

‫חנויות המזכרות והיודאיקה שבקארדו נבנו בתוך החנויות המקוריות שהיו כאן בתקופה הצלבנית (במאה ה-12 הוגבה והוצר הקארדו).
 ‬מכאן אפשר לעלות לרחוב חב"ד וממנו לטפס צפונה במדרגות ברזל אל תצפית הגגות הפנורמית. אפשרות נוספת היא לעלות במדרגות ולעבור דרך רחוב היהודים אל החומה הרחבה (צמוד אליה ישנם שרותים ציבוריים נקיים).‬

‫האיום האשורי מגיע לירושלים‬

‫החומה הרחבה שברחוב פלוגת הכותל, הנה אחד השרידים הבודדים שנמצאים ברובע מתקופת בית המקדש הראשון. החומה הוקמה על ידי המלך חזקיהו, שנאלץ להתמודד עם האיום האשורי על ירושלים. האשורים כפי שמוזכר במקרא, כבשו בשנת 722 לפנה"ס את ממלכת ישראל, וכשהמצור הגיע לירושלים, כבר בשנת 704 לפנה"ס, הסתיר המלך חזקיהו את מימי עיר דוד, מעיין הגיחון, בעזרת נקבת השילוח המכונה גם נקבת חזקיה, ובנה ביצורים כדוגמת שרידי החומה הרחבה שמולנו.‬

‫רוחבה של החומה מולינו כשבעה מטרים (ומכאן שמה, החומה הרחבה) וגובהה 8 מטרים. את תוואי הבנייה שלה ניתן לראות בבירור בשרטוט שעל הקיר מעל לחומה. על מקום זה נאמר והוזכר בספר ישעיהו (כ"ב, י'-י"א): "וְאֶת-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, סְפַרְתֶּם; וַתִּתְצוּ, הַבָּתִּים, לְבַצֵּר, הַחוֹמָה. וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם, בֵּין הַחֹמֹתַיִם, לְמֵי, הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה". הבריכה הישנה היא לא פחות מאשר נקבת השילוח/ חזקיה, והרס הבתים סביב לה נועד לאפשר את בניית החומה במהרה ובטרם יגיע האויב האשורי. מבט אל חלקה הצפון מערבי התחתון של החומה מראה לנו כי אכן החומה עומדת על שרידי קירות בתים. ‬‫בסמוך לחומה הרחבה, ברחוב שוני ההלכות, נמצא גם המגדל הישראלי, אף הוא שריד מתקופת בית ראשון, וכן דגם של בית המקדש וירושלים. מומלץ לבקר.‬
‫ ‬
‫מנקודת המוצא של הסיור, הכיכר הגדולה, נמשיך עתה דרך רחוב בית אל לכיוון כיכר בתי מחסה. מטרים בודדים לפני הכיכר - אנדרטה ל-48 חללי הרובע ממלחמת העצמאות. הגופות נקברו כאן ב-1948 ורק לאחר 1967 הועברו עצמותיהם לקבר אחים בהר הזיתים. חלק מהנופלים היו רק בני 16 והצעיר שבינהם, חלל צה"ל הצעיר ביותר, היה ניסים גיני, ילד בן 9 וחצי. ‬

‫דירת שני חדרים + בור מים במצב טוב‬

‫רחבת בתי מחסה הוקמה בעקבות הצפיפות הקשה בתוך החומות ומצוקת הדיור והתברואה ברובע היהודי. בשנת 1857 נרכש השטח על ידי יהודים עשירים, שהקימו את חברת "בתי מחסה לעניים בהר ציון תובבא". הם הציעו מגורים, על פי רוב בחינם, בדירות ברמה גבוהה שכללו שני חדרים, מטבח, חצר מרוצפת, בורות מים ועוד.‬

‫הדירות חולקו לבני הונגריה, עניי כלל ישראל ובני כולל הו"ד. בהמשך נרכשו דירות נוספות ברחבי הרובע המוסלמי, וכאשר גם זה לא הספיק, הגיע משה מונטיפיורי ובעזרת כספו של הגביר יהודה טורא בנה את משכנות שאננים. ההמשך ידוע.‬

‫כיכר בתי מחסה היתה מהמקומות האחרונים שנותרו בידי מגיני הרובע ב-48' וכאן הם ערכו מסדר תחת הצבא הירדני בטרם הועברו אל ירושלים המערבית או לשבי הירדני. בחלקה הדרומי של הכיכר, בסמוך לבית הספר, אפשר לרדת אל אפסיס כנסיית הניאה (הכנסייה "החדשה") הביזנטית שמופיעה אף היא במפת מידבא. יש לשאול את השומר היכן נמצא המפתח.
 
הליכה ברחוב גלעד ופניה שמאלה לרחוב תפארת ירושלים יובילו לארבעת בתי הכנסת הספרדיים שברחוב משמרות הכהונה. הכניסה אליהם בתשלום (5 שקלים לילד, 7 למבוגר).‬

‫בראשית המאה ה-17 בנו כאן צאצאי מגורשי ספרד בית כנסת על שם רבי יוחנן בן זכאי. בבית הכנסת יש שני ארונות קודש, כדוגמת בית כנסת הרמב"ן. במלחמת העצמאות נהרס המבנה ושוקם לאחריה. השופר והשמן שמעל החלון העליון בקיר הדרומי החליפו את אלו שנהרסו, שהיו, על פי המסורת, כלים מבית המקדש. מבנה התיבה שבמרכז וצורת הישיבה אופיניים לבתי כנסת ספרדיים. כאן מונה בעבר מונה הרב הספרדי הראשי, וכיום מתפללים פה אנשי הקהילה הספרדית שברובע.‬

‫דלת מקשרת תוביל אותנו אל בית הכנסת אליהו הנביא, ששימש ככל הנראה כבית מדרש בעבר. על פי המסורת, גילו היושבים בבית המדרש בערב יום כיפור כי חסר להם אחד למניין. לפתע הגיח לו זקן זר שנעלם לאחר החג - אולי לא אחר מאשר אליהו הנביא. הכיסא "שלו" הועבר למערה הקטנה בפינה הצפונית של האולם, אך הוא נשדד במלחמת העצמאות ועתה ניצב שם כיסא משוחזר. ארון הקודש המפואר הובא מאיטליה לאחר מלחמת העולם השניה.‬

‫בית הכנסת השלישי הנו "קהל ציון". מעל לפתח יש קטע קיר "קירח" - לזכר חורבן המקדש. בית הכנסת הרביעי, האיסטנבולי, נבנה במאה ה-18 בידי יוצאי טורקיה. גם הוא שופץ לאחר 1967 ושולבו בו ארון קודש מטורקיה ותיבה מאיטליה. אגדה מספרת שמנהרה מובילה מקבר דוד שבהר ציון עד לבתי הכנסת הספרדיים. על אף הגרסאות השונות לאגדה, המנהרה טרם נמצאה. 

‫ברובע היהודי יש עוד מבחר גדול של אתרים שראוי לבקר בהם, כולם נמצאים במרחק של דקות הליכה זה מזה (אם לא פחות): שער ציון, בית זילברברג (בתשלום ובתאום), חצר היישוב הישן (בתשלום), בית כנסת הרמב"ן, חצר החו"ש, דגם בית ראשון (בתשלום ותאום מראש), תצפית הכותל, גג ישיבת הכותל (בתאום בלבד. מומלץ!), הרובע ההרודיאני והבית השרוף (בתשלום), מכון כלי המקדש, בית כנסת תפארת ישראל (ניסן ב"ק) ובית הכנסת הקראי. חשוב לזכור כי חלק מהאתרים סגור בשבת.‬