אודות  |  צרו קשר
סיורים בירושלים

משער ציון לשער יפו


מנזר דורמיציון וקאפלת השנהב

מנזר הדורמיציון, ובשמו המלא 'דורמיציון דה מריה', נבנה לזכר מקום עלייתה לשמים של מרים אמו של ישו (הידועה גם כמדונה). על פי המסורת הקתולית כאן נרדמה מרים בתרדמת נצח ועלתה השמיימה.

מבנה הכנסייה הוקם לאחר שקיסר גרמניה, וילהלם השני, קיבל את השטח כמתנה מהסולטן הטורקי עבד אלחמיד השני בעת ביקורו בארץ בשנת 1898. אנחנו זוכרים את הביקור ההיסטורי בעיקר בגלל שבמהלכו ניסה הרצל לפגוש את הקייזר. הכנסייה נחנכה בשנת 1909. בית קפה חביב וחנות מזכרות פוגשים את הנכנס בשערי הכנסייה (וגם שירותים ציבוריים). פניה שמאלה מובילה אל האולם המרכזי. האפסיס המרכזי (הקאפלה הראשית) פונה לכיוון מזרח, כיוון השמש העולה. על הרצפה פסיפס מרשים שבמרכזו שלושה עיגולים שזורים אחד בשני, המסמלים את השילוש הקדוש - האב הבן ורוח הקודש. 

המדרגות מובילות אל החלק התחתון של הכנסייה, ה"קריפטה". במרכז נמצא פסלה של מרים, ומעליה נשים חשובות אחרות מהתנ"ך כדוגמת רות המואביה, חווה, מרים, יעל אשת חבר הקיני, יהודית ודלילה האוחזת בשיערותיו של שמשון. הקאפלות המקיפות את הפסל נתרמו על ידי מדינות שונות, וכן, קאפלת השנהב אכן נתרמה על ידי חוף השנהב.

האיש שבקיר

נמשיך כמעט עד סוף החומה מערבה, וממש לפני הסוף נביט ימינה על הקיר, שם נראה מצבה עם כתובת בארמנית שקועה בתוך החומה. מימיננו בית קברות ארמני אשר בו קבורים גם ארמנים שנרצחו במלחמת העולם הראשונה בידי הטורקים.

צעידה עד למדרגות תוביל אותנו לכניסה לבית קברות נוסף עליה סמל המורכב מהאותיות T ו-O. משמעות האותיות: "טאפוס" - הקבר הקדוש - סמלם של הנזירים היוונים-אורתודוכסים השייכים למסדר הקבר הקדוש. מימין לשער בית הקברות, מבנה רחב נוסף, קול'ג אמריקני. יש האומרים שבעבר למד פה הנער ג'ורג' חבש, לימים נשיא החזית העממית (ומקורות יודעי דבר מספרים שמגג הקולג' יש תצפית מצויינת להופעות המתקיימות בבריכת הסולטן).

המדרגות מובילות לכביש הסלול ואל הפינה הדרום מערבית של חומות העיר העתיקה. ממערב - העיר החדשה. מתחתינו - גיא בן הינום, הוואדי המפורסם מהתנ"ך. אחז, מלך יהודה ובנו של יותם, חטא חטא נורא והקריב פה את בנו בכורו למולך, האל הכנעני. 

כיום נמצאת במרכז הגיא בריכת הסולטן. למרות שהיא מוכרת עוד מתקופת שלטונו של הורדוס (ימי בית שני) כ"בריכת הנחשים", זכתה הבריכה לקבל את צורתה ואת שמה מהסולטן העותמאני סולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים הנוכחיות. בקיץ, כידוע, מתקיימים בבריכה מופעים ולצדה מתנהל יריד חוצות היוצר.

הפלישה לסקוטלנד

מעל לסינמטק ובצדו השני של הכביש - הכנסייה הסקוטית סנט אנדריוס אשר נבנתה בשנת 1927, ובצמוד לה הקונסוליה הבריטית. המבנה הסקוטי טומן בחובו סיפור מוזר והזוי משהו: בשנת 1987 טיילה משקי"ת חינוך בצבא ההגנה לישראל עם חייליה בשטח הכנסייה. מצאה כי הגג טוב לתצפית ועלתה עליו. כשביקשה לרדת נעצרה על ידי שניים משומרי הקונסוליה שהאשימו אותה בפלישה צבאית לסקוטלנד.

הקונסוליה הצמודה לכנסייה היא, כמקובל, שטח אקסטריטוריאלי השייך לבריטניה. התקרית, אגב, הסתיימה בטוב ושבו בנים לגבולם. היה או לא היה? לא ברור, אבל ככה כנראה נוצרות אגדות מודרניות.הכנסייה נבנתה על ידי עולי רגל סקוטיים למען צליינים. גרסה הוליוודית יותר מספרת כי לפני מותו ביקש המלך הסקוטי רוברט ברוס (דמות היסטורית המופיעה גם בסרט "לב אמיץ" לצד מל גיבסון), כי ליבו יקבר בכנסיית הקבר בירושלים.

ותודה לטיטוס
 
במבט גבוה מעבר לבריכת הסולטן נראית שכונת משכנות שאננים ותחנת הרוח של מונטיפיורי. משכנות נבנתה בשנת 1859מכספו של מונטיפיורי. ימין משה, הצמודה לה מימין ובולטת באדום גגותיה, נבנתה לזכרו של מונטיפיורי בעשור האחרון של המאה ה-19. ימינה משם מבצבץ מגדל י.מ.ק.א ונראה "מלון המלך דוד".

השביל הסלול מוביל צפונה לכיוון מגדל דוד. מבט מדוקדק לאורך החומה מגלה שלושה מקטעים שונים: בחלק הראשון החומה נקייה ובשיא תפארתה. קצת בהמשך, חציה מכוסה עשבים, ולקראת הסוף, מעין גבשושית עפר מכסה אותה עד מחציתה. החלק המכוסה הוא שריד למצבה של החומה בימי השלטון הירדני, אז כוסו החומות בעפר. פרויקט חשיפת וניקוי החומה לאחר מלחמת ששת הימים נזכף לזכותו של טדי קולק.

מעבר לכביש, לכיוון מערב, נמצאת, במקום בו שכנה ממילא בעבר, שכונת כפר דוד. השכונה הוקמה בתחילת שנות התשעים ונחשבת מהיקרות בישראל. המדרכה תוביל אותנו במעלה לכיוון שער יפו.

מימין מתגלה לנו מגדל דוד, אחד מסימני ההיכר של ירושלים. המצודה נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר העתיקה. דוד המלך, על שמו נקרא המבנה, מעולם לא ביקר או בנה כאן. המצודה נבנתה על ידי הורדוס במאה הראשונה לפנה"ס, כמעט 1000 שנה אחרי ימי דוד. גודלה של המצודה ותפארתה שיכנעו את טיטוס, מחריב ירושלים בשנת 70 לספירה, להשאירה בשלמותה. היו אלה עולי רגל ושליטים אחרים, ככל הנראה כבר בתקופה הצלבנית, שבלבלו את היוצרות ושייכו אותה לדוד המלך. כיום משמשת המצודה בעיקר כמוזיאון לתולדות ירושלים. 

משורר, קיסר וגנרל

שער יפו סימן במשך אלפי שנים את הדרך הראשית מירושלים ליפו. המסלול עבר דרך רחוב יפו של היום, דרומה לכיוון רמלה וראשל"צ, דרך אזור המחנה הצבאי צריפין של היום לשדרות ירושלים שביפו ועד לשער ירושלים שביפו העתיקה. לצד השם ה"מעשי", כונה השער לאורך ההיסטוריה בשמות שונים כגון שער דוד, באב אל-מחרב דאוד - שם שרווח בימי הביניים, וכן באב אל-ח'ליל - כינויו של אברהם אבינו וגם כינוייה של חברון - אליה הובילה דרך היוצאת מהשער.

בצדו השמאלי של השער תלויים שני שלטי קרמיקה. שלטים תמימים אלה מספרים את ההיסטוריה של העיר במאה השנים האחרונות: השלט התחתון מחולק לשני חלקים - האחד כתוב ערבית ואנגלית, השפות בהן השתמשו הטורקים, מה שמעיד שזהו שלט מלפני שנת 1917. חלקו העליון, שנראה כתוספת מאוחרת, הנו בעברית שכן הוא התווסף לאחר מלחמת ששת הימים. התקופה המקשרת, המנדט הבריטי, מופיע בשלט השני, העליון, שכתוב באנגלית, ערבית ועברית.

בתוך העיר העתיקה, בסמוך לשער, תוכלו לנשנש בייגלה, כנאפה או מלבי.